פער דיגיטלי

בשיעור האחרון של ד"ר חגית מישר טל נתבקשנו לחקור את מצב הפער הדיגטלי בישראל.
היה עלינו לעיין בחומרים ולהציג מסקנה אחת מעניינת שעולה מהשוואה בין מקורות המידע השונים שעמדו לרשותינו : מצגת שהוצגה בשיעור, מחקר- ישראליים דיגיטאלים ומסד נתונים שנוצר באמצעות שאלון שהעברנו בין 150 אנשים.
ברצוני לשתף  אתכם במסקנתי:
ככל שרשת האינטרנט הלכה ותפסה חלק משמעותי מחיינו, כך גם השתנתה בהתאם המדידה המדעית של השימוש ברשת האינטרנט. כלומר, אם בתחילת השימוש ברשת, המדידה העיקרית היתה לגבי אחוזי החשיפה ו/או אחוזי השימוש ברשת בקרב האוכלוסיה, הרי כשככל הרשת נכנסה ליותר ויותר תחומים מחיי היום יום, כך גם התרחבה מדידת השימוש לפרמטרים רבים ומגוונים, ובעיקר על פי מטרות השימוש ברשת . כמו כן, התרחבה המדידה גם לקבוצות משתמשים על פי פילוחים רבים ומגוונים. לדוגמא, ניתן לראות במקורות המידע שפילוחים רבים כגון גיל, השכלה ומין הופכים להיות זניחים במדידת השימוש ברשת לצורכי חיפוש מידע. לעומת זאת, בשאלה כגון מידת בשימוש ברשתות חברתיות, ניתן לראות בבירור שלפרמטרים שונים כגון קבוצות גיל יש משמעות מהותית בהתפלגות התוצאות. מסקנה אחת המשתקפת בשלושת מקורות המידע הינה העובדת שהשימוש ברשת לצרכים יומיומיים חיוניים חוצה מגדרים,מגזרים, גילאים דתות וכו', ולעומת זאת מטרות רבות ומגוונות אחרות לשימוש ברשת יכולות להשתייך לקבוצות משתמשים מסוימות אותן ניתן למדוד ולהעריך על פי מספר פרמטרים כפי שצויינו במקורות המידע. מה שבטוח- השימוש ברשת באופן כללי נמצא במגמת עליה הן בהיבט של מטרות השימוש והן בהיבט של קבוצות המשתמשים ותדירות השימוש. להלן עובדה המבססת את טענתי מתוך הממצאים: 95% מסך הנשאלים בסקר שלנו העידו שהם נכנסים לאינטרנט בתדירות גבוהה (4-5) , 80% העידו על שימוש בתדירות גבוהה בדוא"ל ולכן בתוצאה מובהקת כזו לשאר הפילוחים אין חשיבות על המסקנה שהשימוש ברשת ובדוא"ל גבוהה מאוד בקרב כל המגזרים. מאידך בשאלה על תדירות השימוש באתרי משחקים רק 22% מהנשאלים העידו כי משתמשים בתדירות 4-5 ומתוכם כצפוי 52% הינם ילדים עד גיל 20.