פער דיגיטלי

בשיעור האחרון של ד"ר חגית מישר טל נתבקשנו לחקור את מצב הפער הדיגטלי בישראל.
היה עלינו לעיין בחומרים ולהציג מסקנה אחת מעניינת שעולה מהשוואה בין מקורות המידע השונים שעמדו לרשותינו : מצגת שהוצגה בשיעור, מחקר- ישראליים דיגיטאלים ומסד נתונים שנוצר באמצעות שאלון שהעברנו בין 150 אנשים.
ברצוני לשתף  אתכם במסקנתי:
ככל שרשת האינטרנט הלכה ותפסה חלק משמעותי מחיינו, כך גם השתנתה בהתאם המדידה המדעית של השימוש ברשת האינטרנט. כלומר, אם בתחילת השימוש ברשת, המדידה העיקרית היתה לגבי אחוזי החשיפה ו/או אחוזי השימוש ברשת בקרב האוכלוסיה, הרי כשככל הרשת נכנסה ליותר ויותר תחומים מחיי היום יום, כך גם התרחבה מדידת השימוש לפרמטרים רבים ומגוונים, ובעיקר על פי מטרות השימוש ברשת . כמו כן, התרחבה המדידה גם לקבוצות משתמשים על פי פילוחים רבים ומגוונים. לדוגמא, ניתן לראות במקורות המידע שפילוחים רבים כגון גיל, השכלה ומין הופכים להיות זניחים במדידת השימוש ברשת לצורכי חיפוש מידע. לעומת זאת, בשאלה כגון מידת בשימוש ברשתות חברתיות, ניתן לראות בבירור שלפרמטרים שונים כגון קבוצות גיל יש משמעות מהותית בהתפלגות התוצאות. מסקנה אחת המשתקפת בשלושת מקורות המידע הינה העובדת שהשימוש ברשת לצרכים יומיומיים חיוניים חוצה מגדרים,מגזרים, גילאים דתות וכו', ולעומת זאת מטרות רבות ומגוונות אחרות לשימוש ברשת יכולות להשתייך לקבוצות משתמשים מסוימות אותן ניתן למדוד ולהעריך על פי מספר פרמטרים כפי שצויינו במקורות המידע. מה שבטוח- השימוש ברשת באופן כללי נמצא במגמת עליה הן בהיבט של מטרות השימוש והן בהיבט של קבוצות המשתמשים ותדירות השימוש. להלן עובדה המבססת את טענתי מתוך הממצאים: 95% מסך הנשאלים בסקר שלנו העידו שהם נכנסים לאינטרנט בתדירות גבוהה (4-5) , 80% העידו על שימוש בתדירות גבוהה בדוא"ל ולכן בתוצאה מובהקת כזו לשאר הפילוחים אין חשיבות על המסקנה שהשימוש ברשת ובדוא"ל גבוהה מאוד בקרב כל המגזרים. מאידך בשאלה על תדירות השימוש באתרי משחקים רק 22% מהנשאלים העידו כי משתמשים בתדירות 4-5 ומתוכם כצפוי 52% הינם ילדים עד גיל 20.

בעתיד אעסוק ב...?

נשאלת השאלה, האם בתי הספר והמוסדות האקדמאיים מכשירים את הדור הבא ומקנים להם מיומנויות שנחוצות להם?
בקורס של ד"ר חגית מישר נתבקשנו לקרוא את המאמר של ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. רמון טוען במאמרו כי  הידע והמיומנויות שהתלמידים רוכשים בבית הספר לא תמיד רלוונטים לידע ולמיומנויות הנדרשים לתפקוד מיטבי בחברה ובסביבת העבודה של המאה ה21 . לפי דוח מבקר המדינה, מערכת החינוך אמורה להכין את בוגריה להתמודדות עם אתגרי המאה 21 ולאפשר להם להשתלב בחברה ובשוק העבודה. אך  כפי שראינו  במצגת בשיעורה של ד"ר אתי כוכבי , ניתן לראות שעשרת המקצועות העתידיים להיות מבוקשים בשנת 2010 לא היו קיימים עדיין בשנת 2004. משמע, אנו מכינים את התלמידים היום למקצועות שעדיין לא קיימים.  בגלל הפער הזה, הידע והמיומנויות שהתלמידים רוכשים בבית הספר לא תמיד רלוונטים לידע ולמיומנויות הנדרשים לתפקוד מיטבי בחברה ובסביבת העבודה של המאה ה21. לכן, אני חוזרת לשאלה ששאלתי , עד כמה מערכת החינוך מכשירה את הדור הבא ומקנה להם את המיומנויות שנחוצות להם? מי יודע מה יהיו מקצועות העתיד המבוקשים בעוד 10 שנים? 15 שנים?

הערכת אתרים

במשך השנים האחרונות  השתמשתי ברשת למגוון צרכים שרק הלך והתרחב. עם השנים ובתור משתמשת ממוצעת ברשת מעולם לא ייחסתי חשיבות יתרה למגוון רחב של פרמטרים שיכולים להעיד כל כך הרבה על מקור האתר איכותו ומהימנותו. בעקבות השיעורים של ד"ר אתי כוכבי אשר חשפו בפניי על קצה המזלג עולם שלם של מושגים ותכנים רבים ומעניינים הבנתי בעצם כמה אני לא יודעת על כל מה שקורה מאחורי הרשת בה אני משתמשת באופן יומיומי. שיעורים אלו עוררו בי את הרצון להיחשף יותר לתחום ולהעמיק את הידע בהערכת אתרים שכן לכל משתמש ממוצע לא יזיק לדעת להעריך את האתרים בהם הוא מבקר ומקבל שירותים, שכן זה יכול רק לחסוך ממנו נזקים העלולים להיגרם ברשת הפרועה, במיוחד כאשר מתייחסים לסביבות למידה המהוות כלי חינוכי והוראתי אשר תופס מקום נכבד אשר ילך ויתעצם במערכות החינוך העתידיות. לכן לאחר שנחשפתי לפרמטרים על פיהם ניתן להעריך כלי מתוקשב, אני מרגישה שכמורה חובה עלי לדעת ולהכיר את סביבת הלמידה בצורה מקצועית טרם אשתמש בה לצורכי הוראה- למידה וגם לאפשר לי להתאים את סביבת הלמידה למשימה בצורה מקצועית יותר. בנוסף, הנושא עורר בי עניין נוסף בהקשר של ד"ר  יאיר צדוק בו אנו מתבקשים לבנות  אתר כחלק מהמטלה הסופית.