האם גם אני חלק מהנוף?! street view

הרשת שהפכה כבר מזמן את הכדור העגול ל"כפר גלובאלי אחד" ממשיכה לשאוב לתוכה, לאמץ ולטפח טכנולוגיות חדשות, יצירתיות ומגוונות המאפשרות לנו לא רק לתקשר עם כל מקום מכל מקום אלא אף להרגיש בכל מקום ומכל מקום...

תופעת החידושים וההמצאות בעולם האינטרנט מעלה לא אחת את השאלה הגדולה שלא ידענו לשאול טרם עידן הרשת ...  מהי הפרטיות?! אך טרם התעשטנו לשאול הקידמה עשתה את שלה והכתיבה בודאות שיש שינוי. ובעיקר, השאירה אותנו להתחבט יומיום בשאלה העיקרית שעוד נותרה פתוחה- עד לאן? עד כמה פרטיותנו האישית חשופה בפני כל והאם קצב התפתחות הטכנולוגיה ברשת ישאיר אותנו חסרי כל מנגנוני הגנה על פרטיותנו?

השאלה הזו עולה לכותרות חדשות לבקרים במקביל לחשיפת המצאות, טכנולוגיות ושירותים חדשים ויצירתיים שאחרי רגע ההתפעלות הבלתי נמנעת מהחשיבה והפתרון הגיאוני שלכאורה נולד לעולם, גורם לך לעצור רגע ולחשוב לאן?

בדיוק כמו ששאלנו כש"פתאום" גילינו שאנו מצולמים בכל מקום ציבורי או פרטי ושבכל רגע תמונותינו ופרטים על חיינו עלולים לעלות לרשת ולהיות גלויים וחשופים בפני כל ובעלי זדון בפרט, בדיוק כפי ששאלנו לאחר שהופתענו מחדירה לחשבונות בנק וכרטיסי אשראי של אנשים פרטיים, הדלפת פרטינו האישיים ממאגר משרד ממשלתי ועוד..

אבל לאחר שענקית האינטרנט גוגל שהיא בעצם אחד מהבנקים הגדולים בעולם של מידע אמין, איכותי ומתעדכן על פרטינו האישיים, העדפותינו, אורח חיינו, תמונותינו וכו', לאחר שהבנק הזה משיק את שירות ה Street View שאלת הפרטיות מתחדדת שבעתיים. האם דווקא החברה החזקה ששולטת בבנק הפרטים הכי אישיים שלנו צריכה להשיק שירותים שיפגעו עוד בפרטיות של הפרט ?! אני הייתי מעדיפה שדווקא משום שהיא מחזיקה ביכולת לאגור את המידע החשוב האישי והרגיש הזה, דווקא בגלל זה הייתי מצפה מהם לסוג של הגנה ואם לא להיות תמימה עד כדי כך אז לפחות שיתנו לנו את התחושה לכך...

אבל גוגל ממשיכה בשלה ומכריעה שוב את הכף לטובת שיפור לכאורה של שירותים הניתנים בסופו של דבר לנו, המשתמשים, על פני פרטיותנו ובעיקר זכותנו הבסיסית לפרטיות ומשיקה את שירות ה Street View שללא ספק ישפר את חווית המשתמש במפות החברה ואף תוסיף לממשק יתרונות ושימושים נוספים שיכניסו על הדרך עוד כמה מליונים לקופת גוגל אך יפר ללא ספק את זכותנו הבסיסית לפרטיות ובעיקר, הזכות והיכולת להחליט האם תמונתי בבית קפה עם חברי תהיה חשופה לכל אדם בעולם.

אז עד שגוגל תשיק את שירות ה home view , עדיין יש מקום אחד בלבד בו ניתן להרגיש פ ר ט י ו ת...

כתבה מעיתון "דה מרקר" צילומי street view בישראל

פייסבלוג- אני שם משמע אני קיים

"ההנפקה הגדולה בהיסטוריה" , זהו סגנון הכותרות שהתנוססו על העיתונים הכלכליים ברחבי העולם בזמן שענקית התקשורת החברתית ה f  הפכה לחברה ציבורית לאחר שביצעה הנפקה בשוק בשווי דמיוני וחסר תקדים. האמנם דמיוני?!

תלוי את מי שואלים...אם את האנליסטים הכלכליים שרובם חושבים וטוענים שלמרות שלפייסבוק יש כמות משתמשים עצומה, אין לחברה מנוע צמיחה כלכלי ובפרט לא כזה שיאפשר לה להכפיל את הכנסותיה ע"פ התשקיף שהוגש על ידה לנסד"ק ולכן יטענו אנשי הכלכלה שערכה של פייסבוק רחוק מסכום השווי עליו הונפקה החברה.

נכון שבעולם המודרני שווי נמדד נטו בכסף אולם אם נסתכל קצת לטווח הרחוק, ואם היתה לנו האפשרות ההיפותטית לשאול את ההיסטוריונים בעתיד על שוויה של פייסבוק, לא בטוח שהיינו מקבלים את אותה התשובה של האנליסטים הכלכליים של ימנו...

אפילו הסטודנט צוקרברג וחבר מרעיו שהגו ,יזמו והביאו אלינו את הפייסבוק, לא חזו בעצמם את המהפיכה שיצרו שכן אפילו הם הצהירו בתמימותם שמטרתם העיקרית הייתה פשוט לקשר בין אנשים וחברים בפרט ובצורה יעילה, חכמה ונגישה כפי שעולה מאחד הראיונות הראשונים של המייסד מארק צוקרברג. הריאיון עם מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג

אותם היסטוריונים יטענו לודאי שהפייסבוק אכן היווה כלי מתקדם וחדשני לתקשורת בינאישית וחברתית בפרט אולם השפעותיו של הכלי התקשורתי הזה היו אף מרחיקות לכת והשפיעו על נושאים גדולים וחשובים בעולם, שינו ועיצבו תרבויות והיד עוד נטוייה...למשל: הפלת המשטרים בארצות ערב.

הפייסבוק אפשר לראשונה להפוך את הכח ההמוני לממשי, הפיכות עממיות במדינות ובארגונים שונים התחילו והתעצמו בזכות הפייסבוק, עסקים רבים הפכו תלויים בכלי היעיל ביותר לתקשורת עם הלקוחות, אנשים התמכרו לתרבות הלייק, הרגישו משפיעים והפכו צמאים לכמה שיותר אצבעות שמקליקות ומעצבות לנו את האגו- מגיבים לי משמע אני קיים, מוכר לאנשים, המושג "בליינדייט" שנגנז מהלקסיקון, ועוד תופעות ותהליכים רבים אחרים שהשתנו ועיצבו את התרבות והווי חיינו מאז הפייסבוק.

וכן, יש גם חסרונות...לא...לא מודל צמיחה פיננסי, זו הייתה ותישאר הבעיה של צוקרברג והמוני המשקיעים, אלא חסרונות שיכולים אף לפגוע בפרט או ברבים ואף להעלות שוב את השאלה הפילוסופית שהולכת ומתהדקת בעולם המודרני והעתידי לגבי גבולות הפרטיות שלנו כאנשים פרטיים בעלי זכויות לפרטיות למול עולם גלובאלי שנמצא כל הזמן אונליין...

אז יש חסרונות ולא מעטים, אולם, גם מפה נובע אחד היתרונות של הרשת החברתית המאפשרת לכל משתמש להגדיר בדיוק את אופי ורמת החשיפה שלו לחברים.

אם כך, אין ספק שההיסטוריונים העתידיים ידברו על פייסבוק ועל האופן בו הכלי הפשוט לכאורה שינה את מהות חיינו, השפיע על גורמים ותהליכים רבים בחיינו ועיצב את דמותנו ותרבותנו ככפר גלובאלי אחד.

לגבי הדוח רווח והפסד של מר צוקרברג ושאר משקיעי החברה, ימים עוד יגידו , מה שבטוח, נחייה-נתחבר-נראה!

יום הולדת בפייס

לא מזמן חגגתי יום הולדת. כן אני יודעת, מזל טוב :). תודה.
כפי שתארתי לעצמי, חבריי וחברותיי הטובים ביותר התקשרו ואיחלו לי באופן אישי מזל טוב ואילו מכריי הרחוקים ו"חבריי" לפייסבוק כאלה שאני מכירה וכאלה שלא, איחלו לי בפייסבוק. אני לא אשקר, הייתי סקרנית  לראות ולדעת  מי השקיע בברכה בפייסבוק ומי פטר את עצמו ופשוט כתב"מזל טוב"...
בשנים האחרונות, מאז נכנס הפייסבוק לחיינו אנשים ואף חברים הפסיקו להתקשר ולאחל מזל טוב בימי הולדת ומצאו דרך קלה ומהירה יותר...לאחל ברכות ואיחולים לבביים בפייסבוק, לאחל חג שמח בחגים, שנה טובה בתחילת השנה ,לשלוח sms  בחגים...האם זה אישי כמו שהיה בעבר לפני עידן הטכנולוגיה שאנשים היו מתקשרים, מנהלים שיחות, הולכים לבתים?
תשובתי היא לא.
יש בכך משהו לוקה בחסר, חברים כבר לא צריכים לזכור מתי יש לחבריהם יום הולדת, הרי זה כתוב בדף בפייסבוק. לא צריך להתאמץ להתקשר, מספיק לכתוב ברכה קצרה בפייסבוק (אפילו להעתיק ברכה) ולשתף. בעל יום ההולדת גם לא צריך להתקשר ולומר תודה, הוא פשוט עושה "לייק" .
ביום ההולדת שלי, החלטתי לעשות משהו שונה, כל אחד שכתב ברכה גם הקצרה ביותר, לא הגבתי ב"לייק". התייחסתי. כתבתי תגובה. לאנשים שאני מכירה כתבתי תגובה ארוכה עד כמה אני מודה להם והוספתי שאלות כמו מה שלומם וכד'...ל"חברים" שאני לא מכירה כתבתי תודה רבה על התייחסותם וכו'..
אני חייבת להגיב שרובם הגיבו להתייחסות שלי. מה שמראה שאנשים רוצים יחס. מחכים ליחס. זה חסר להם. וחבל שהפכנו להיות חברה שבה גם האיחולים והברכות הפכו להיות מתוקשבים.
נ.ב.
הגענו גם למצב שאנו שולחים גם  בוקר טוב ולילה טוב במייל/ סמס/ פייסבוק וכד'. מה הלאה?